אני וגליה קמים בשמונה, מתארגנים, מכינים אוכל, ויוצאים לטייל. מזכרון דרך החורשות הדרומיות, ואחרי שעת הליכה בטבע הסגריר והנטוש, מגיעים לעין צור. עתיקות, אמת מים, ובריכה שבה אנחנו משכשכים את הרגליים. משם אנחנו מחפשים את השביל, נתקעים באירוע כלשהו של הטבעת ציפורים (ואין לי הרבה מושג מה זה), וממשיכים בדרך. מטפסת דרך חורשות הנדיב עד לחורבת עקב, שגם שם שרידי עתיקות, ונוף שמשקיף על כל קו החוף. אוכלים את האוכל שהבאנו, נחים קצת, וממשיכים. הדרך ממשיכה על קו הרכס, ואז יורדת לכיוון מסילת הרכבת של בנימינה. חוצים מתחת למסילה, ואז קצת הליכה בשדות, עד לכביש 4. משם עם הנחל המזוהם, הליכה קצרה עד כביש 2, חוצים גם אותו ומגיעים לג'יסר א זרקא. כפר מטונף ומוזנח, שבו כל ילד מברך אותנו לשלום. חוצים את כל הכפר, ומתחברים עם נחל תנינים, שנשפך לים, לחוף של ג'יסר. החוף לא מדהים ביופיו כמו שסיפרו עליו, אבל בהחלט יפה, עם המים שנשברים על הסלעים, והשמש שנוצצת עליהם. קצת סתלבט על החוף, אוכלים את שאריות האוכל שלנו, ואז אמא של גליה באה לאסוף אותנו. שוב מקלחת ושינה, אני קם לקרוא את "לוויתן" של פול אוסטר (שרכשתי אתמול בזכרון, לא יכולתי להתאפק), ואז גליה קמה ואנחנו שותים קפה בגינה, וכבר חושך. אז הולכים לקחת סרט, "לגעת ביהלום", והוא די טוב, ואז אוכלים, והולכים לישון שוב.
…
"חכו שנגיע למדבר..." 