בשש אנחנו מצליחים לקום למרות שאף אחד מאיתנו לא האמין שזה יקרה, שותים קפה ויוצאים לתפוס אוטובוס בחזרה לצומת ירקון. מתייבשים קצת בתחנה, ואז מגיעים לצומת ומתחילים איפה שסיימנו יום לפני כן. שוב הירקון המתפתל, שרים הרבה בדרך, עוברים את כפר הבפטיסטים, ראש העין כבר מבצבצת, ועוצרים לארוחת בוקר. ממשיכים משם לאורך המסילה, עד לבריכת הנופרים שדי מאכזבת אותי, ואז בשביל שמוביל למבצר אנטיפטרוס. מגיעים למבצר, שם רחלי נוטשת אותנו כי היא ממהרת להגיע הביתה לפני השבת, ואנחנו יושבים לתה. נעמה כותבת את מזרון הציטוטים, ואחר כך אנחנו עוברים לשיחה שמרגישה קצת כמו שיחה לסיכום הטיול עד עכשיו, כשברור כבר שאני לא ממשיך. אנחנו מתקפלים, מצטלמים, קופצים מעל הגדר של השמורה, יוצאים לכביש, ותופסים אוטובוס לבית שלי, אחרי חודש של טיול.
היה מדהים, באמת מדהים, וזה רק מתחיל לחלחל, ובאותה נשימה, איזה כיף לחזור הביתה…
…
"חכו שנגיע למדבר..." 
בלוג נהדר!
כל כך נהניתי לקרוא את סיפור המסע שלך.
חבל שלא סיימת את השביל כי היה יכול להיות נפלא לקרוא את זה.
אני מתכנן (עדיין עמוק בתיאוריה) לעשות את השביל באביב, כך שחיזקת את הרצון הזה עוד יותר.
לפי דעתי היה מצויין אם היית כותב גם על ההכנות לשביל, איך פגשת את החבר'ה שאיתם טיילת בסוף, איך ארגנתם את כל מקומות הלינה אצל האנשים בדרך וכו'.
ושוב, סחטיין על הבלוג. רק בעסה שלא יהיו בו עוד פוסטים.
תודה תודה 😛
קודם כל, בהצלחה עם השביל. אני יודע שהוא ממש מפתה,
אבל שגם לא כל כך קל לקחת את הרגליים ובאמת לצאת.
הכנות לשביל?
בעיקר למצוא שותפים ולקנות ציוד חסר.
הבעיה הלוגיסטית היא בעיקר בדרום, ובצפון קיוויתי לטוב,
אבל אולי בקרוב אוסיף פוסט על ההכנות.
הלינה אצל אנשים בדרך הייתה או אצל "מלאכי שביל", שאת השמות והטלפונים שלהם אפשר למצוא בפורומים של השביל (הופס, הנה עוד רעיון, עמוד לינקים),
או אצל אנשים שאחד מהחבורה מכיר/ה. בכל אופן, זה תמיד נחשב אצלי כבונוס 😉
ועוד פוסטים?
מקווה שיהיו כשאסיים את השביל. כמו שכתבתי, זה עדיין חזק בתוכנית!