קמים, קפה וקורנפלקס ומתארגנים, ובשש כבר יוצאים, ורחלי כבר מחכה לנו למטה. הולכים לירקון, ונעמה מצטרפת אלינו, ומתקדמים לתוך אזור רמת גן, אצטדיון רמת גן מהצד שמעולם לא ראיתי אותו. משם עוברים ליד רמת החייל, שזה אזור שאני רגיל לבלות בו, וממש ליד גם עברה עלי ילדותי. משם נכנסים לתוך החלק הלא סלול של הירקון, והוא יפה בצורה מפתיעה. הנחל אמנם מזוהם, אבל הוא שוצף, והצמחייה שמסביבו עבותה ויפה, וזהו טבע של ממש באזור שבו הייתי בטוח שנעבור דרך שדות. עוצרים לנוח בפרדס וממשיכים. הנחל ארוך, שומם מאנשים ומחיות, ומתפתל, ואם רואים אזורי מגורים או אזורי תעשייה, הם רחוקים מאוד. זאת גם הזדמנות לראות את כל הכבישים המוכרים לי מאוד מנקודת מבט שונה לגמרי (מוטיב חוזר בימים האחרונים), ואני מתחיל להריח ואחרי כמה זמן גם לראות את הבית. הפסקת צהריים, ונמנום, וממשיכים להתפתל עם הנחל, עד שלאחר זמן מה יוצאים מהפיתולים לשדה, ואז שפך רדוד ומטונף שחייבים לעבור. לא בא לי על שטיפה יסודית של הנעליים ממי הירקון, אז אנחנו עוטפים את הנעליים בשקיות ניילון ועוברים. משם לא נשאר הרבה, ואנחנו מגיעים לכביש, ממש קרוב לצומת ירקון, וההליכה מסתיימת באוטובוס לקומונה של נעמה בפתח תקווה. שם אנחנו מעבירים ערב בכיף, עם פויקה צמחוני על מדורה בחצר, וגיטרה לפני האוכל, והולכים לישון יחסית מאוחר, בלי להתקלח, מטונפים ומסריחים ממדורה, אבל לי לא אכפת, כי מחר אני חוזר הביתה.
…
"חכו שנגיע למדבר..." 