מרגיע, עובר בין דיונות

התכנון להיום היה להגיע לחורבת סמרה, כשעתיים הליכה אחרי יער חדרה. אנחנו יוצאים בחמש וחצי מבנימינה לכיוון ג'יסר א זרקא, חלק שכבר עשיתי שלשום, שעה של הליכה ואנחנו מגיעים לים התיכון, ובהחלט מרגישים שהרווחנו אותו. משם ההליכה היא על החוף עצמו, שזה קצת משונה, עד לקיסריה. עוצרים לאכול מתחת לקשתות של אמת המים, ומשם ההליכה היא כבר ליד החוף. חולפים על פני שמורת העתיקות של קיסריה והאמפיתיאטרון, ונכנסים לקיבוץ שדות ים. רחלי רוצה להיכנס לבית חנה סנש ואנחנו איתה, אבל הוא נפתח רק בעשר, אז אנחנו יורדים לחוף של הקיבוץ. הבנות נכנסות למים, ואנחנו מנמנמים על החוף, ובעשר וחצי נכנסים לבית חנה סנש. סרט קצר ונחמד אבל חוץ מזה די משעמם, ויוצאים. מפה לשם ושרפנו שם שעתיים, וברור לי שלחורבת סמרה כבר לא נגיע היום. בשלב הזה של הטיול כבר נמאס לי להתעצבן מזה שאנחנו לא מגיעים בזמן למקומות שהתכוונו. זה נשמע דפוק, אבל זה מתבזבז בעיקר על שטויות, ומתחיל לייאש אותי, ואני מתחיל לחשוב שזה לא ישתנה עד המדבר, שם זה כבר באמת יתחיל להיות חשוב, וכולם יודעים את זה. בכל אופן, ממשיכים ללכת, יוצאים משדות ים לכיוון המחלפים של קיסריה, ועוברים לשעה של הליכה מעפנה על כביש. יורדים לנחל חדרה היפה אך המסריח, ושם חונים לצהריים. נמנום קצר וממשיכים ללכת, שוב על הכביש, אבל הפעם הכביש מרגיע, עובר בין דיונות ובלי מכוניות, לכיוון מחלף אולגה. מגיעים למחלף, אחת הנקודות המפוייחות והפחות כיפיות על השביל, הולכים לכיוון חדרה, נכנסים ליער חדרה, שנראה נוח לשינה, חוץ מזה שהוא מטונף בהמון זבל של פיקניקים, ומתמקמים לשינה.

…