סוף סוף התחלתי את השביל!
עד שזה לא באמת קרה הייתי סקפטי לגמרי, אבל היום בבוקר יצאתי לדרך, אוטובוס לקריית שמונה ואז לתל דן, עם עוד כמה חבר'ה: רחלי הדתייה שארגנה את כולם, יואב ממבשרת, אבי שמצטרף אלינו לשבוע הראשון, ואסף שפגש אותנו באוטובוס לקריית שמונה, והצטרף אלינו בכיף.
והערה קטנה: אני אשתדל לקצר בכתיבה שלי, ולכתוב רק את הדברים החשובים (למרות שזה היום הראשון והכל חשוב).
אז החבר'ה ממש חמודים ובראש טוב, הולכים בקצב סביר אבל בלי יותר מדי לחץ. התיק כבד על הגב אבל לא בטירוף, מחר (אחרי יום וחצי ולא רק אחרי חצי יום) נראה כמה זה באמת יכאב. בינתיים נראה שאני מאורגן בסדר מבחינת הציוד, ואני ממש נהנה מתחושת השחרור המטורפת, של להשתקע על כל סלע שמתחשק לי, ולקטוף מהעצים כל מה שבא לי. אני גם קצת מקורר, ומקווה שהלילה יהיה בסדר, בכל זאת הלילה הראשון.
ההיילייטס של היום:
- להתחיל את השביל! אני לא מאמין שאני מצטלם ליד השלט של תחילת השביל.
- לגלות שהחברים לטיול הם אחלה.
- לאכול שזיפים מעולים מהמטעים של מעיין ברוך!
- ללכת עם תיק גדול וסנדלים במים של החצבני.
- להגיע בסוף המסלול לאריה השואג של תל חי. סמלי משהו.
- להתשרע לארוחת צהריים מפנקת על דשא של קיבוץ מעיין ברוך. משום מה, זה ממש מסמן לי את החופש.
זהו בינתיים, מבשלים אוכל ואני קצת רעב.
…
פינגבק: מי אני, ומה לעזאזל קורה פה? « "חכו שנגיע למדבר…"